רקע: שינויי אקלים מביאים לעלייה בתדירות ובקיצוניות של מזג האוויר. עקת קור לילית (צינה) גורמת לפגיעה פיזיולוגית קשה בעצי מנגו. מניעת נזקי קור מבוססת כיום על מתזי מים או הפחתה בעוצמת האור באמצעות רשתות הינה לוקה בחסר עקב העלויות הגבוהות. מחקרים שונים הראו כי עקת קור לילית גורמת לנזק מערכתי לצמח בעקבות השתלשלות אירועים שתחילתו נגרמת מעיכוב בפתיחת הפיוניות. עיכוב זה גורם לשרשרת ובסופה הצטברות של ROS הגורם לנזק לתאים, לכלורוזה ולנקרוזה, הדורש גיזום אגרסיבי או אפילו עקירת העצים הפגועים ושתילה מחדש. תוצאות ראשוניות: במהלך שלוש השנים האחרונות, נעשה מחקר מעמיק להבנת המנגנון המעכב את פתיחת הפיוניות. זוהו 4 חומרים שפועלים במסלולים שונים אשר הובילו לפתיחת פיוניות והביאו לעליה סיגניפקנטית במדדים הפיזיולוגים השונים של הצמח. המחקר עד כה הוביל למאמר שפורסם בשבוע האחרון ב- plant physiology and development ומאמר עוקב צפוי לצאת בחודש הבא ב Frontiers in plant science. בנוסף, טיפול בריסוס החומרים שנמצאו נגד ניזקי צינה נמצא בשלבי פיטונט (provisional). במחקר זה מטרתנו היא: הבנה וזיהוי של המנגנונים בפיוניות המעוכבים בתגובה לעקת קור לילית במנגו ברמה המולקולרית (ביטוי גנים) וברמה הפיזיולוגית. וכן המשך בחינה ופיתוח יישומי של הריסוסים בהגנה בפני נזקי צינה בשטח: 1) אפיון המנגנונים המעורבים בעיכוב פתיחת הפיוניות לאחר עקת קור-לילית, באמצעות אנליזה טרנסקריפטומית של פיוניות (guard cell enriched epidermal peels). 2) אפיון פיזיולוגי של השפעת עקת הקור במנגו על מסלולי סיגנל שונים לפתיחת פיוניות (אור כחול/אור אדום/ CO2). 3) בחינת טיפול בפני עקת קור-לילית בעצים בוגרים ברמת המטע.